חלוקת רווחים, לא תשלום עבור עבודה
דיבידנד הוא חלוקת רווחים לבעלי מניות; משכורת היא תשלום עבור עבודה. בדיבידנד רגיל ליחיד שיעור המס הבסיסי הוא 25%, ולבעל מניות מהותי 30%, לפני מס יסף. אלה שיעורים קבועים לפי הסיווג בדין, בשונה ממדרגות המס על משכורת.
ומה לגבי מס יסף?
בנוסף למס הדיבידנד עשוי לחול מס יסף של 3% על חלק ההכנסה החייבת שמעל התקרה שבדין. החל מ־2025 עשוי לחול גם מס נוסף של 2% על חלק ההכנסה החייבת ממקורות הוניים שמעל התקרה הרלוונטית. לכן בודקים את כלל ההכנסות ואת ההכנסות ההוניות בנפרד; לא מוסיפים אוטומטית 5% לכל דיבידנד.
מה השתנה בעקבות חקיקת הרווחים הלא מחולקים?
הכללים שנכנסו לתוקף ב־2025, המכונים לעיתים ״חוק הרווחים הכלואים״, מחייבים לבדוק גם את הרווחים שנשארו בחברת מעטים ואת החלופות שבדין. אין פירוש הדבר שכל חברה חייבת לחלק את כל רווחיה. לפני החלטה בודקים את תחולת הכללים, צורכי החברה והמס אצל הבעלים.
בודקים לפני ההעברה
יש לבחון אם החלוקה מותרת, לתעד את ההחלטה ולהסדיר ניכוי ודיווח. מס שנוכה במקור אינו בהכרח החבות הסופית. ההסבר כאן מתייחס לדיבידנד רגיל ליחיד; הסדרים מיוחדים ושיעורים ייחודיים נבדקים בנפרד.
אולי יעניין אתכם גם
מקורות ומידע נוסף
- רשות המסים — מדריך 2025, הכנסה מדיבידנד ↗
- מסמך הכנסת — סעיפים 301–303 לכללי חלוקה ↗
- רשות המסים — ייחוס הכנסות וחלופת דיבידנד ↗
- רשות המסים — רווחים לא מחולקים, 2026
- הכנסת — תיקון מס יסף, בתוקף מ־2025
המידע כללי ואינו תחליף לבדיקה אישית. מקורות משנים קודמות משמשים להסבר עקרונות בלבד; סכומים ומועדים שנתיים לא הועתקו מהם.